פסק-דין בתיק ה"פ 4458/05
|
ה"פ בית המשפט המחוזי ירושלים |
4458-05
3.8.2007 |
|
בפני : ג. כנפי-שטייניץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יקוט שרביט עו"ד יגאל חברוני ואח' |
: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ עו"ד רייזמן-קידר ואח' |
| פסק-דין | |
1. זוהי תובענה לסעד הצהרתי לפיו שטר המשכנתא שנחתם ע"י המבקשת לטובת המשיב, ועל פיו מושכנו זכויותיה בדירת מגוריה, בטל ומבוטל, וכי על המשיב לפעול למחיקת המשכנתא מספרי רשם המקרקעין. לחילופין, מתבקש בית המשפט לקבוע כי המשכנתא תקפה בכפוף לזכויות דיירות מוגנת של המבקשת בדירה.
רקע עובדתי
2. המבקשת היא אישה בת 87, אם לעשרה ילדים, המתגוררת בגפה בדירה שבבעלותה, המצויה ברח' הלילך 77 במבשרת ציון, והידועה כחלקה 32 בגוש 30495 (להלן: "הנכס"). הנכס נרכש מכספי המבקשת ובעלה המנוח.
3. בנה של המבקשת, רפאל שרביט (להלן: "רפאל"), ניהל בסניף אגרון של המשיב שלושה חשבונות בנק, שניים מהם של חברות שבשליטתו, חברת הראל פרסום תיווך וייזום בע"מ (להלן: "הראל"), וווילד מסחר עיצוב ושיווק בע"מ (להלן: "ווילד"). מסגרת האשראי בחשבונו הפרטי של רפאל עמדה ע"ס 15,000 ש"ח, ובחשבון הראל ע"ס 14,000 ש"ח. רפאל חתם על כתב ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום לכל חוב בחשבונות שתי החברות.
חשבון ווילד נפתח ביום 15.3.04. חברת ווילד הייתה באותה עת חברה חדשה אשר הוקמה ע"י רפאל לצורך יבוא ושיווק מוצרים מסין. רפאל נזקק לכספים על מנת לרכוש את המוצרים ולצורך כך פנה למשיב בבקשה לאישור מסגרת אשראי גבוהה. המשיב דרש ביטחונות מעבר לכתב ערבותו של רפאל, ורפאל הציע לשעבד את בית אמו כבטוחה למסגרת האשראי המבוקשת. המשיב אישר, אפוא, לווילד מסגרת אשראי של 200,000 ש"ח, תוך שהוסכם כי הנכס ישמש כבטוחה לפירעון החיובים בכלל החשבונות המנוהלים ע"י רפאל אצל המשיב.
אין חולק כי באותה עת חרג רפאל ממסגרת האשראי המאושרת בחשבונותיו, וכי יתרת החובה בהם עמדה על סך 80,000 ש"ח, כ-50,000 ש"ח מעבר למסגרת האשראי המאושרת.
4. ביום 1.4.04 הגיע רפאל לבית אמו, המבקשת, מלווה בחברו, עו"ד רוני חייט, וזה האחרון החתימה על מסמכי המשכנתא. נסיבות החתימה שנויות במחלוקת ועוד אחזור אליהן בהמשך.
לפי עדותו של עו"ד רוני חייט, שהובא לעדות מטעם המשיב, הוחתמה המבקשת על המסמכים בשעות אחה"צ של אותו היום.
על פי שטר המשכנתא עליו חתמה המבקשת, ועל כך אין חולק, התחייבה המבקשת לשלם למשיב את כל הסכומים המגיעים לו "מן הממשכנת" וכן מרפאל ומחברותיו עד לסך של 1,350,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (נספח ח/1 לתשובת המשיב).
5. עוד ביום 1.4.04 נרשמה המשכנתא לטובת המשיב בלשכת רישום המקרקעין, בסכום של 1,350,000 ש"ח (נספח ג' לכתב התובענה).
6. לאחר החתימה על מסמכי המשכנתא ורישום המשכנתא, במועד שאינו ידוע בחודש אפריל 2004, הביא רפאל את המבקשת לפגישה עם מנהלת סניף הבנק המשיב, גב' רחל ארגמן. גם נסיבות פגישה זו שנויות במחלוקת. לטענת רפאל הביא את אמו לסניף על מנת שהמנהלת "תכיר אותה", ואילו לטענת ארגמן הסבירה למבקשת בעת הפגישה את מהות חתימתה על שטר המשכנתא ואת השלכות חתימתה.
7. תקופה קצרה לאחר מכן, החל רפאל לחרוג גם ממסגרת האשראי החדשה שאושרה לו.
יתרת החוב בחשבונותיו של רפאל עמדה, נכון ליום 4.7.05 ע"ס 461,191 ש"ח. משלא סולק החוב, חרף פניות המשיב לחייבים ולמבקשת, הגיש המשיב בקשה למימוש המשכנתא ללשכת ההוצאה לפועל. בהחלטת בית המשפט מיום 22.12.05, ובהסכמת הצדדים, עוכבו הליכי פינויה של המבקשת מן הנכס עד למתן פסק דין בתובענה.
טענות המבקשת
8. לטענת המבקשת, היא חסרת כל השכלה פורמלית ומעולם לא למדה בבית ספר, היא דוברת עברית ברמה הבסיסית ביותר ומתקשה בדיבור ובהבנת השפה, אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית, והשפה השגורה על פיה היא השפה המרוקאית.
עוד טוענת המבקשת, כי לא הוסבר לה טרם חתימתה על שטר המשכנתא, בין ע"י עו"ד חייט ובין ע"י רחל ארגמן, והיא לא הבינה, מהי מהות השטר עליו נתבקשה לחתום, מהי משמעות חתימתה, ומהן התוצאות העלולות לנבוע מחתימתה על השטר. אף לא הוסבר לה דבר על מצבם הכלכלי של רפאל וחברותיו, ועל שיעור חובותיהם למשיב.
לגרסתה, ערב אחד הגיע בנה לביתה, יחד עם חברו עו"ד רוני חייט, אשר היה למבקשת כבן משפחה, והשניים החתימוה על מספר מסמכים. לטענתה, חתמה על המסמכים שהוצגו בפניה מבלי להבין על מה היא חותמת. עו"ד חייט לא הסביר למבקשת דבר, ואילו המבקשת לא ידעה ולא הבינה כי היא חותמת על מסמכי משכנתא. במעמד החתימה לא הוסבר לה דבר על מצבם של רפאל והחברות שבשליטתו, אף לא הוסבר לה כי ביתה ומגוריה בו עומדים בסכנה. אילו הייתה יודעת ומבינה כי היא עלולה להפסיד את ביתה, לא הייתה מסכימה לחתום על המסמכים.
מאוחר יותר, במועד שאינו זכור לה, נתבקשה ע"י רפאל לסור עמו לסניף הבנק, על מנת ש"יראו אותה". בבנק פגשה גברת אחת ששאלה לשלומה, ומיד אחר כך החזירה בנה לביתה.
כעבור כשנה וחצי נתקבלה אצל המבקשת הודעת פינוי. בסיוע ילדיה, נתגלה לה לראשונה כי אסופת המסמכים עליהם נתבקשה לחתום הייתה, למעשה, מסמכי משכון דירתה להבטחת חובות בנה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|